7 שנים עברו, והעמלות עדיין יקרות,
למה העמלות שלנו עדיין כל כך יקרות?
בשנת 2015 הוקמה "הועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים" בראשותו של עו"ד דרור שטרום. מטרת הועדה שכונתה "ועדת שטרום" הייתה למצוא דרכים להגביר את התחרות בענף הבנקאות כדי להוזיל את העמלות והרביות ללקוחות. למעלה מ-7 שנים אחרי, זה עדיין עולה לנו הרבה יותר מדי…
רגע של היסטוריה
בשנת 2011 החלה באופן ספונטני מחאה חברתית אדירה כנגד יוקר המחייה בישראל. המחאה שזכתה לכינוי "מחאת הקוטג", הובילה לדיון ציבורי נרחב שהגיע גם אל שולחן הכנסת. רבות דובר על יוקר המחיה בישראל כמעט בכל היבט של החיים: נדל"ן, מזון, חשמל ושירותים פיננסים. הדיון הציבורי הסוער הוביל לכינון כמה וכמה ועדות שונות שמטרתן הייתה למצוא דרכים להוזיל את יוקר המחייה וביניהן גם ועדת שטרום.
המצב במערכת הבנקאית ערב הקמת הוועדה היה בעייתי: במהלך השנים הצטמצמה התחרות בשוק שנשלט על ידי 5 קבוצות בנקאיות שהחזיקו כמעט בכל שוק האשראי בארץ. בתוך 5 הקבוצות האלו, בלטו קבוצת בנק הפועלים וקבוצת בנק לאומי שהחזיקו יחד בכ-60% מנכסי השוק הבנקאי. הוועדה התכנסה לראשונה ביוני 2015 ואת מסקנותיה והמלצותיה הגישה בספטמבר 2016.
המלצות הועדה
במטרה להקטין את הריכוזיות, להגדיל את התחרות ולהוזיל את העלויות, הגישה הוועדה כמה המלצות וביניהן פתיחת השוק לכניסת שחקנים חדשים, ניתוק הבעלות של הבנקים הגדולים מחברות האשראי כדי שיתחרו זו בזו במקום לעבוד יחד וחיוב באמצעים טכנולוגים שיגדילו את השקיפות בין הבנקים ללקוחות.
המלצות הוועדה אומצו באותה השנה על ידי הממשלה והכנסת חוקקה את "החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל".
איפה אנחנו היום
הרפורמה שקיבלה ביטוי באותו חוק חדש, כללה אספקטים רבים שמטרת כולם זהה: להקטין ריכוזיות, להגדיל תחרות ובעיקר להוזיל עלויות. חלק מהסעיפים יושמו בהצלחה וחלק נדחו שוב ושוב וגם היום, למעלה מחמש שנים אחרי, יושמו באופן חלקי בלבד.
נתחיל מהחדשות הטובות: בעקבות הרפורמה מציג כיום הבנק גם את פירוט האשראי בכרטיסים חוץ בנקאיים בצורה נוחה, הוסרו חלק מחסמי כניסה המקלים על כניסת שחקנים חדשים לשוק הסליקה ופורסם מכרז להקמת תשתית טכנולוגית המחייב גופים פיננסיים גדולים למכור שירותי מחשוב לגופים פיננסים אחרים. בנוסף, שני הבנקים הגדולים: פועלים ולאומי נפרדו מהשליטה בכרטיסי האשראי שלהם ובחודש ינואר האחרון, נפרד גם בנק דיסקונט מכרטיס האשראי.
לצד ההצלחות, מאכזב לגלות שהמהלך החשוב שנועד להקל על לקוחות להשוות עלויות בקלות באופן מקוון, עדיין לא יושם ובשורה תחתונה, למרות חלק גדול מיישום הסעיפים (למעלה מ-50%), ישראל עדיין נחשבת מדינה מאוד ריכוזית והעמלות הגבוהות משקפות את זה.
הפתרון – בנקאות קואופרטיבית
בנקאות קואופרטיבית היא בנקאות המוחזקת על ידי חבריה שהם גם בעלים וגם הלקוחות. המודל שהיה קיים בארץ עד שנות ה-70 של המאה הקודמת לפני שהפך השוק לריכוזי כל כך, פועל בהצלחה רבה בעולם ופופולרי במיוחד באירופה וצפון אמריקה. בעקבות המחאה החברתית של שנת 2011, נולד הרעיון שהוביל לייסוד אופק, אגודת אשראי הפועלת אך ורק לטובת החברים והחברות בה ללא טייקונים שגוזרים באמצע קופון שמן. זה לקח עוד עשר שנים עד שהתקבל רשיון מרשות שוק ההון אבל אחרי מאמצים רבים, אופק יצאה לדרך ואפילו קיבלה קוד בנק.
המודל של אופק מבוסס על הוגנות ושקיפות, כל מי שירצו להצטרף יוכלו לרכוש מניית בעלות אחת ויחידה במחיר אחיד של 1,000 ש"ח. כדי למנוע חוסר שוויוניות, אי אפשר לרכוש יותר ממניה אחת לאדם. מכיוון שאופק פועלת עבור חבריה וחברותיה ולא עבור רווח לבעלי מניות חיצוניים, כל הרווחים חוזרים חזרה לקואפרטיב במטרה לשפר את השירותים הניתנים לכולם.
מאפיין חשוב נוסף הוא השקיפות, בעוד בבנק רגיל מי שירצו לשפר תנאים יצטרכו לפנות באופן יזום ולנהל מו"מ שתלוי בעיקר בכמות הנכסים באותו הבנק, באופק העמלות הוגנות וידועות ואינן תלויות ביכולת מו"מ. ככה זה כשיש זהות אינטרסים מוחלטת בין בעלות ללקוחות – כולם מרוויחים.
כיום אופק היא אגודת אשראי בדרכה לתת שירותים פיננסים בדומה למקובל במערכת הבנקאית. עד כה, הצטרפו למעלה מ-14,000 חברות וחברים שנהנים מכרטיס אשראי של מועדון משקארד, אפליקציית "פמילי ביז פרימיום" המאפשרת מעקב וניטור אחרי הנכסים הפיננסים והתראות על אפשרות להוזיל עמלות ועלויות, לרכוש ביטוח בריאות קבוצתי רחב לכל המשפחה בחיסכון של כ-40%-50% מעלותו בשוק הרגיל ולאחרונה התווספה גם הטבה על ייעוץ משכנתאות. ככל שכמות החברים והחברות גדלה, כך גדל סל השירותים המשתלמים.
