The post כשהמוצר חדשני באמת, הדרך ללב הצרכנים ארוכה יותר וכרוכה בחינוך מחדש appeared first on ראשי.

קופת החיסכון הראשונה שקיבלתי הייתה של קק״ל, ואני הייתי האחראית הבלעדית על הכסף שהצטבר בה. ידעתי בדיוק מהו סכום דמי הכיס שנמצא בקופה – הן כשהוא עלה כשקיבלתי עוד מטבעות, והן כשהוא ירד כשבחרתי לרכוש את קלפי המשחק של הארי פוטר. מאז, הכסף שלי עבר לבנק, שמשקיע אותו בחברות שונות ונוגס ממנו נתחים בדמות עמלות – ובתמורה, נותן לי ריביות צנועות. אני כבר לא האחראית הבלעדית לכסף שלי, מכיוון שבניהולו מעורב גוף נוסף שבוחר במה להשקיע אותו וכמה לקחת ממנו.

פעמים רבות, הבנקים ובתי ההשקעות משקיעים חלקים ניכרים מהכסף שלנו בחברות ומיזמים שפוגעים בסביבה ושפעולתם מביאה להחמרתו של משבר האקלים – וכך, למעשה, אנחנו משקיעים בפגיעה בעתיד של עצמנו. עם זאת, קיימים בישראל גופים שמתחייבים שלא להשקיע בחברות מזהמות. בקרוב, יצטרף אליהם לראשונה גם גוף שנותן שירותי עו"ש – כלומר, שאפשר יהיה לנהל בו חשבון בנק נקי מהשקעות מזהמות.

כלכלה מקולקלת?

על פי דו"ח שהתפרסם לאחרונה, שבהכנתו היו שותפים 623 ארגוני סביבה מ-75 מדינות, בשבע השנים שעברו מאז החתימה על הסכם פריז, 60 הבנקים הגדולים בעולם השקיעו לא פחות מ-5.5 טריליון דולר בדלקי מאובנים מזהמים.

״כשמסתכלים על גופים פיננסיים בעולם, כדוגמת בנקים ובתי השקעות, רואים שחלק גדול מאוד מהרווחים שלהם נובע מפעילויות כלכליות שביסוד שלהם יש אלמנטים חזקים של זיהום", אומרת עו״ד יפעת סולל, ממייסדות אגודת האשראי "אופק" וחברת הוועד המנהל. "תושבי חיפה, למשל, לא יכולים לקבוע לבנק שלהם שלא להשקיע במפעלים שמזיקים לבריאותם. החתירה הזו למקסום רווחים מנוגדת לאינטרסים סביבתיים ואנושיים״.

״במקום שהכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה או בפיקדונות יעבוד בשבילנו, הגופים המוסדיים שמחזיקים בו משקיעים אותו בחברות מזהמות – שבפועל, פועלות נגדנו על ידי האצת משבר האקלים״, אומר רוני ניימן, מחברי פורום "כסף נקי".

עו"ש נקי

אגודת האשראי (Credit union) ״אופק״ היא קואופרטיב שהוקם ב-2012, ושקיבל לאחרונה אישור לתפקד כמוסד פיננסי – כלומר, כגוף שרשאי לספק שירותים בנקאיים, כגון ניהול חשבונות בנק, פיקדונות והלוואות. מתן השירותים הבנקאיים על ידי האגודה צפוי להתחיל לקראת סוף 2023. "אחת המטרות העיקריות שאופק הציבה לעצמה היא להשקיע במיזמים סביבתיים ובמאבק במשבר האקלים", אומרת סולל. "היא מחויבת להימנע מכל זיקה לגופים מזהמים או כאלה שפוגעים בחברה ובקהילה".

לאחרונה, אופק קיבלו את תו "כסף נקי": תו שמונפק על ידי פורום כסף נקי, קואליציה של עשרות ארגוני סביבה וחברה שמטרתה לפתור בעיות סביבתיות באמצעות הכסף שלנו. ״בין כסף נקי לחברה שמקבלת את התו נחתם הסכם משפטי, שבו היא מתחייבת שהיא לא משקיעה בגופים מזהמים ושלא תשקיע בכאלו בעתיד״, מסביר ניימן. התו מוענק לגופים שנבדקו על ידי הפורום, והזכאות לתו נבדקת מחדש בזמנים קבועים.

התו הוא דרך פעולה אחת של פורום כסף נקי: בנוסף, בכל רבעון, הפורום מפרסם את ״מדרג כסף נקי״, שבו מדורגים הגופים המוסדיים השונים לפי רמת התרומה שלהם להחרפתו של משבר האקלים. זאת  במטרה להנגיש לציבור מידע שיעזור לו לבחור היכן להשקיע את הכסף שלו.

״כלי אחר של הפורום הוא מדד "תל אביב 125 אקלים נקי", ביחד עם הבורסה בתל אביב", מספר ניימן. "מדובר במדד של 125 החברות הגדולות בישראל – שממנו סוננו חברות שתורמות למשבר האקלים. "השקעה בו היא דרך קלה ונוחה להשקיע בכלל החברות במשק הישראלי, מבלי שהכסף שלנו יממן את התעשיה שמאיצה את משבר האקלים".

העצמה דמוקרטית באמצעות מנגנוני שוק

כאמור, אופק פועלת כקואופרטיב: כלומר, ארגון שנמצא בבעלות החברים בו. "המודל הקואופרטיבי מנטרל את ניגוד העניינים שטבוע במודל הבנקאי הרגיל, שפועל למיקסום רווחים״, אומרת סולל. ״המודל הכלכלי בקואופרטיב הוא לתת לחברים ריביות גבוהות ככל האפשר על פקדונות ונמוכות ככל האפשר על הלוואות – תוך שמירה על יציבות". לדבריה, כשהבעלים של הבנק הם הלקוחות, הם לא פועלים נגד האינטרסים של עצמם. "לכן, בעוד שמתייחסים בחשדנות להודעות של בנקים לגבי הפסקת השקעות שפוגעות באקלים – בנקים קואופרטיביים עושים זאת כחלק מרציונל הקיום שלהם".

הבנקאות הקואופרטיבית היא לא המצאה ישראלית, והמודל קיים במקומות שונים ברחבי העולם, כמו אירופה וארה״ב. בארה"ב הקפיטליסטית, למשל, היו בסוף 2022 כמעט 5,000 אגודות אשראי קואופרטיביות, שבהן היו חברים 135 מיליון איש – למעלה מחצי מהאוכלוסייה הבוגרת, עם נכסים בהיקף של לא פחות מ-2.2 טריליון דולר. עם זאת, אופק הוא הגוף הפיננסי הראשון בישראל שפועל כקואופרטיב.

״לקואופרטיבים יש יתרונות דמוקרטיים עצומים", אומר ד"ר אורי שרון, מרצה למשפט ומדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועמית בכיר למחקר ומדיניות באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "בחברה שבה כולנו צרכנים של שירותים, יכולת השליטה שלנו על השוק היא מופחתת. אבל במקום שבו הצרכן הופך להיות הבעלים של התאגיד שמספק לו את השירותים, אנשים מקבלים שליטה על היבטים משמעותיים יותר בחיים שלהם – וזה סוג של העצמה דמוקרטית באמצעות מנגנוני שוק״.

להשקיע למען העתיד

״תפיסת שנות ה-80 אומרת שמבחינה פיננסית, האינדיבידואל צריך לעשות את מה שיביא לו הכי הרבה רווח – ושהחלטות ערכיות מקבלים בקלפי", אומר שרון. "היום אנחנו גם מבינים שזו תפיסה שמשרתת את התעשיות המזהמות, ולכן לא מפתיע שהיא די נפוצה בשוק שבו משחקים עם כסף״, אומר שרון.

לדברי סולל, ההפרדה בין הפיננסים לתחומי חיים אחרים היא אבסורדית, מכיוון שתחומי החיים האנושיים שלובים זה בזה ולא מתקיימים בנפרד.

״הכוח הדמוקרטי האמיתי שלנו הוא בשימוש בכלי הכי חזק שברשותנו: הכסף שלנו", מוסיף שרון. "לכן, התפיסה שמפרידה בין החלטות ערכיות להחלטות כספיות היא לא נכונה״.

בשנים האחרונות, ככל שמציאת פתרונות למשבר האקלים הופכת לצורך קיומי, גם שוק ההשקעות הירוק הולך וגדל. ״תאורטית, עלייתם של השווקים הירוקים היא לא דבר מופרך – מכיוון שלשירותים ומוצרים מזהמים יש עלות והם מייצרים סיכונים", מסביר שרון. "ככל שעובר הזמן, והסיכונים – במיוחד סיכוני אקלים – הולכים ומתממשים, העלות של עשיית עסקים בתחומים שהם מסוכנים מבחינה אקלימית עולה. פתאום יש דברים כמו רגולציה ומס פחמן – ואלו תהליכים שגורמים להפסדים״.

יש לציין שיש גופים שקלטו זאת, והודיעו שיפסיקו להשקיע בתעשיות מזהמות – אך חזרו בהם. הדוגמה הבולטת ביותר היא בית ההשקעות "אלטשולר שחם", שהודיע ב-2021 שיפסיק לחלוטין את ההשקעות החדשות בדלקי מאובנים וזכה לשבחים – אך בפועל, משקיע כיום בחברות מזהמות.

כך או כך, מדינת ישראל מבינה לאן נושבת הרוח, ובינואר האחרון היא הנפיקה אג״ח ירוקות בהיקף של 2 מיליארד דולר – כלומר, התחייבה להשקיע את הסכום הזה בפרויקטים וביוזמות ירוקות. פעולה זו של המדינה ממחישה ששוק ההשקעות הסביבתיות מתפתח ושגלומות בו תשואות גבוהות. בנוסף, לחץ ציבורי ופעילות של המשרד להגנת הסביבה והרשות לשוק ההון מביאים גם לקידום של פתיחת מסלולי השקעה ירוקים בפנסיה – כמו למשל מסלול "קיימות" שנפתח לאחרונה בקרן "הראל פנסיה", שמשקיע בגופים שעומדים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם (SDGs).

״כולנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה: האם אנחנו מעדיפים לשים את הכסף שלנו בתעשיות מזהמות – או בתעשיות נקיות, ולהבטיח לילדים ולנכדים שלנו עתיד״, אומר שרון. ואם נהיה כנים עם עצמנו, כנראה שאנחנו כבר יודעים את התשובה.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

קישור לכתבה

The post לא צריך להתאמץ לשמור על הסביבה- יש דרך פשוטה appeared first on ראשי.

The post מה קרה להבטחות של רפורמת ענף הבנקאות? appeared first on ראשי.

The post 14,000 חברים וחברות הפכו לבעלים של הבנק שלהם appeared first on ראשי.

The post לחסוך עשרות אחוזים ולשנות את כללי המשחק appeared first on ראשי.

  בימים האחרונים השלימה אגודת האשראי עוד אבן דרך וקיבלה קוד זיהוי למערכות התשלומים הבנקאיות. כיום, חברים באגודה 12.5 אלף איש – יותר מכפול מאז קבלת הרישיון לפני שנה וחצי.

קישור לכתבה בדה מרקר – קבלת קוד זיהוי דה מרקר

The post מנכ"ל אגודת האשראי אופק: "אנחנו נערכים לתחילת פעילות בחצי השנה הקרובה" appeared first on ראשי.

The post חברים באופק, מגיע לכם יותר גם באפליקציית FamilyBiz appeared first on ראשי.

"אופק" היא אגודת אשראי שהוקמה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011. באגודת אשראי, בשונה מבנק – הלקוחות הם הבעלים, ההחלטות מתקבלות באופן דמוקרטי והריביות לפיכך אמורות להיות נמוכות יותר מבנק רגיל. ב"אופק" מבטיחים 50% חיסכון למשק בית

פרסום ראשון: "אופק", אגודת האשראי היחידה בארץ, תחל לספק שירותים דומים לבנק רגיל כבר בשנת 2022. בעלי האגודה הם למעשה הלקוחות וכל אדם המעוניין להצטרף רוכש מניה אחת. בכך מבטיחים ב"אופק" שההחלטות המתקבלות תהיינה הוגנות ולטובת החברים. משפחה ממוצעת בישראל מוציאה כמעט 10,000 שקלים בחודש על פעילויות בבנק, ולטענת "אופק", אצלם תוכלו להשיג עד 50% חיסכון.

הרעיון להקמת האגודה התגבש בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, ומאז עמלו המקימים על קבלת האישורים המתאימים, שאותם הצליחו סוף סוף להשיג במרץ האחרון. השבוע הגיעה האגודה ל-10,000 חברים, ודרושים לה עוד 5,000 על מנת להתחיל לפעול. הרעיון באגודת אשראי הוא כביכול פשוט, אך מהפכני – לעומת הבנקים, הפועלים לרוב על מנת להשיג רווח מקסימלי על חשבון הלקוחות, באגודה הבעלים הם הלקוחות בעצמם. אגודות אשראי מקובלות ביותר ברחבי העולם, ובארצות הברית לדוגמא 43% משוק הבנקים הינן אגודות. בישראל פעלו מספר אגודות לפני קום המדינה, אך הן נסגרו ואופק היא האגודה היחידה שקמה מאז.

השירותים שתחל אופק לספק כבר השנה דומים לבנק רגיל: חשבונות עובר ושב, כרטיסי אשראי, הלוואות, פיקדונות ויתר השירותים הדיגיטליים שלקוח ישראלי מקבל היום מהבנק שלו. ההבדל היחיד הינו שבשלב הראשוני לא יספוקו משכנתאות וניירות ערך, אך גם הם צפויים להתווסף בהמשך.

ההחלטות מתקבלות באופן שוויוני ודמוקרטי בין כל החברים, ומפני שהלקוחות הם בעצמם הבעלים – אין אינטרס לקחת ריביות נוספות ועמלות מיותרות רק לשם הרווח, כמו שנעשה בבנק רגיל. על פי נתוני האוצר (כפי שהוצגו לוועדת שטרום) משפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ-9400 שקלים בשנה על הבנקים: 2,600 שקלים על עמלות, ועוד 6,800 שקלים בריביות, אוברדראפט ומשכנתא. ב"אופק" מבטיחים שאצלם אותה משפחה ממוצעת תוכל להשיג עד 50% חיסכון של ההוצאות.

"הסיבה לעמלות והריביות הגבוהות שהבנקים גובים היא פשוטה – יש להם בעלי מניות שרוצים להרוויח כסף על חשבון ציבור הלקוחות", אומר עו"ד תום דרומי-חכים, מנכ"ל 'אופק אגודת אשראי'. "מדובר בסכומי עתק, ולציבור הישראלי אין ברירה אלא להיכנע לזה כי כל המערכת הבנקאית פועלת למטרת רווח. הכניסה של אופק לתחומים השונים תביא לשינוי עמוק – כי באופק בעלי הבית הם הלקוחות עצמם המבקשים שאגודת האשראי שלהם תנהג בהוגנות כלפיהם – והחברים/לקוחות הם אלה שישפיעו על ההחלטות הנכונות עבורם".

בנוסף, אופק קיבלה לאחרונה את "תו כסף נקי" – תו תקן של ארגוני הסביבה בישראל, מפני שכספי החברים באופק לא מופנים להשקעות מזהמות. "בגלל שאת אופק לא מנהלים טייקונים עם אינטרסים זרים, לא רק שנוכל לנהל את הכספים של החברים שלנו בצורה הוגנת – אלא נוכל לקחת גם החלטות שנכונות לחברה הישראלית כולה," מסביר יהודה טלמון, יו"ר 'אופק אגודת אשראי'. "לדוגמא, לא נשקיע את כספי חברי אופק במפעלים שמזהמים את הסביבה הישראלית. ההחלטות אצלנו נלקחות בצורה דמוקרטית שמשקפת את הערכים של החברים שלנו, ולא אינטרסים של בעלי הון. ברגע שנספק שירותים מלאים זאת תהיה מהפכה אדירה שתחייב גם את הבנקים הגדולים להגיב אליה. זהו אופק אמיתי לחברה וכלכלה טובים יותר".

The post פרסום ראשון: אגודת האשראי הראשונה בישראל תחל לספק שירותים השנה appeared first on ראשי.

לשלם פחות ריביות על ההלוואות, לקבל יותר על הפיקדונות, ובלי שיקולי רווח והפסד של טייקונים, שעולים בממוצע למשפחה 350 שקל כל חודש: אגודת האשראי אופק שנולדה במחאה החברתית יוצאת לדרך, ומאפשרת ללקוחות להיות הבעלים

זה טבעי עבורנו כמעט כמו לנשום או לאכול: אנחנו עובדים, והכסף נכנס לבנק. כשאנחנו חורגים מהמסגרת וזקוקים לאשראי או משכנתה, אנחנו חוזרים לבנק. העמלות והריביות שהוא גובה מאיתנו, כמו גם ההחלטה מה לעשות בכסף שלנו בזמן שהוא ממתין בחשבון, הן פרי החלטה של בעל ההון, שמן הסתם מעוניין להגדיל את רווחיו. הגיוני? כנראה. בלתי נמנע? ממש לא. המודל הפיננסי הקואופרטיבי, שכבר חולש על נתח עצום מהבנקאות העולמית, חוזר לישראל – והופך את הקערה.

אחרי עשרות שנים של קיפאון בהקמת מוסדות בנקאיים חדשים, קמה בישראל אופק – אגודת אשראי שבה אין ממש "לקוחות", או ליתר דיוק: יש, אבל הם גם החברים-הבעלים. אופק היא מלכ"ר, מה שאומר שהאינטרס שעומד לנגד עיניה אינו הגדלה של שורת הרווח בחשבון הפרטי של בעל הון כזה או אחר, כי אם טיוב השירותים עצמם. זה מאפשר סביבת ריביות אחרת – פחות במתן הלוואה, ויותר בהפקדה לחיסכון. הכספים המצטברים בקופה מוקצים לטובת הפעילות השוטפת והמשך הפיתוח, ואם נותרים שולי רווח גבוהים מהצפוי – הם מתועלים לטובת תנאים טובים אף יותר לחברים.

אם כל זה נשמע לכם אוטופי, או טוב מכדי להיות אמיתי, אז האמת היא שאופק לא המציאה את הגלגל: בנקאות קואופרטיבית נפוצה מאוד בעולם, ויותר מ-40% מהאמריקאים מחזיקים את כספם ב-Credit Unions. זה אומר שהם משלמים פחות – הרבה פחות – על שירותי הבנקאות שלהם. בישראל פעלו בעבר אגודות כאלו, אך במהלך שהוביל הפיקוח על הבנקים בשנות השבעים הן נמכרו על פעילותן ורישיונותיהן לבנקים הגדולים. את המחיר כולנו משלמים: חישובים שנעשו על סמך דוחות הבנקים עצמם גילו שמשפחה ישראלית ממוצעת משלמת להם יותר מ-350 שקל בחודש (לא כולל משכנתאות), רוב הסכום כריביות.

אז איך עובד המודל הקואופרטיבי? תמורת מניה לא סחירה – דמי חבר בעלות חד–פעמית של אלף שקל, כשכל אחד רשאי לרכוש רק מניה אחת וכולן שוות ערך – זכאים חברי אופק לכלל השירותים הפיננסיים שהיא מספקת. אבל יותר מזה: הם בוחרים את הוועד המנהל ומאשרים את צירי הפעילות המהותיים. "דרך הצבעות באספה הכללית וסדרה של שאלונים מתעצבת מדיניות האשראי של האגודה", מסביר המנכ"ל, תום דרומי-חכים. "כשאתה שם את הכסף שלך באופק, אין שום אפשרות שהוא יממן מהלכים הנוגדים את תפיסת עולמך או סותרים את האחריות החברתית והסביבתית. לא תמצא למשל מפעל מזהם מול הבית בתמיכה שלנו". המודל הכלכלי נשען על פעילות דיגיטלית נטו, ללא ההוצאה הכרוכה בהחזקת סניפים. יהודה טלמון, יו"ר הוועד המנהל, אומר כי בפעמים המעטות בחייו הפיננסיים של אדם שבהן בכל זאת עולה צורך במפגש פנים אל פנים, אופק תפעיל שיתופי פעולה ותקיים פגישות בבית הלקוח או בבית קפה לנוחיותו. "את מה שחסכנו על נדל"ן וארנונה נפנה לטיוב התנאים בשירותים הפיננסיים", הוא מבהיר. בונוס משמעותי אחד כבר השיגה האגודה לחבריה, הודות למבנה הכלכלי המיוחד שלה: הוזלה של 50% בביטוח בריאות.

בנט המליץ, יחימוביץ' כבר בפנים

את הרעיון לייבא ולהחיות את השיטה הקואופרטיבית הובילה קבוצת יזמים שנולדה בשדרות רוטשילד בימי המחאה החברתית. הם הבינו שכדי להוזיל את יוקר המחיה, חייבים לטפל בריכוזיות הבנקים ולמצוא אלטרנטיבה לשיקולי הרווח וההפסד של הטייקונים. בין החזון להגשמתו עמד מאבק ממושך מול רגולטורים ובנקים ותיקים, שניסו לשים מקלות בגלגלים. אך לעומתם, לא מעט אישי ציבור נתנו רוח גבית למהלך.

The post במקום שהבנק ירוויח, אתם יכולים להיות הבעלים appeared first on ראשי.

"חיפשנו את הדבר הגדול הבא", נזכר עו"ד תום דרומי-חכים, שנרתם אז למאבק השכר של מטפלות המשפחתונים. "הבנו שאחד המפתחות להורדת יוקר המחיה הוא שינוי פני הבנקאות בישראל". לא היה צריך להמציא את הגלגל: נתח משמעותי מהבנקאות העולמית, כולל הבנק הגדול בהולנד והשני בגודלו בקנדה, הוא קואופרטיבי, וזה קורה אפילו במעוז הקפיטליזם – יותר מ-40% מהאמריקאים מחזיקים את כספם במסגרות שיתופיות. השיטה היתה נפוצה גם כאן, עד שבמהלך שהוביל הפיקוח על הבנקים בשנות השבעים נקנו המוסדות בידי הבנקים הגדולים. את הפתרון הזה החליטו המייסדים להחיות, אבל הדרך לשם היתה ארוכה ורצופת מהמורות.

מתחילת המסע נתקלו היזמים בכתף קרה מצד הרגולטורים. לתדהמתם, לא זו בלבד שלא היה הליך סדור לאישור בנקאות קואופרטיבית – לא נמצא אפילו טופס לפתיחת בנק כלשהו. הם פתחו בקמפיין שכנוע סיזיפי וחוצה יבשות. מפקח אחר מפקח, נגיד אחר נגיד, שר אחר שר – כולם זכו לשמוע את הפיץ' מפיהם של מנכ"לי בנקים קואופרטיביים המנהלים טריליוני דולר ויורו. בהדרגה חלחלה ההבנה שהמודל הזה הוא לכל הפחות בר קיימא.

כניסתו של משה כחלון למשרד האוצר היתה עבור המיזם כזכייה בפיס. מול אחד הדגלים המרכזיים שהניף – טיפול בריכוזיות הבנקים – הבנקאות הקואופרטיבית נפלה כפרי בשל. גם המפקח על הבנקים, שקודם לכן דרש הון עצמי של 75 מיליון שקל ככרטיס כניסה, הסיר את התנגדותו – כל עוד לא יקראו לזה בנק. לפיכך, הוחלט לאמץ את הז'רגון האמריקאי של אגודת אשראי, Credit Union, בפיקוח הממונה על שוק ההון. הכתף הקרה ליוזמה הפכה לרוח גבית, שתורגמה לחקיקה. בסוף 2016 אושר החוק המהפכני, המגדיר את אגודת האשראי כמוסד דמוקרטי ושוויוני בבעלות חבריו. ביוני 2017 הגישו אנשי אופק בקשה לרישיון. אף על פי שסף ההון העצמי הורד בחקיקה ל-3 מיליון שקל, הרגולטור דרש 10 מיליון שקל כהוכחה לאיתנות פיננסית. לפני כמה חודשים הגיעה פריצת הדרך השנייה: הממונה משה ברקת העניק לאגודת האשראי רישיון מותנה, בציפייה לראות עוד עלייה בהון העצמי. הרישיון הזניק את מאמצי ההתרחבות, וכיום אופק מונה כ-8,600 חברים, אלף מתוכם הצטרפו רק בחודש האחרון. באגודה מקווים להגיע ל-15 אלף חברים תוך זמן קצר.

האשראי נעשה יותר נוח

מה יציע אופק? בשלב הראשון השירות יכלול תחומים בסיסיים כמו ניהול עובר ושב, פיקדונות, כרטיס אשראי והלוואות למשקי בית ולעסקים, ובהמשך הוא צפוי להתרחב למשכנתאות, מט"ח, ניירות ערך ועוד. הוא יהיה דומה לשירות הניתן במערכת הבנקאית המסורתית, רק עם תנאים ושיקולים אחרים לגמרי. "אין לנו טייקון שמסתכל על שורת הרווח", מסביר את המודל יו"ר הוועד המנהל, עו"ד יהודה טלמון. "ויתרנו על סניפים וביססנו את הפעילות על הדיגיטל נטו, כשגם עלויות ההקמה והתשתית הטכנולוגית נחסכות בזכות תקציב שהקצתה המדינה במסגרת החקיקה. זה מאפשר לנו לתת אשראי בריבית נמוכה יותר ולתגמל פיקדונות בריבית גבוהה יותר. ואם בסוף השנה יתברר שנותרו שוליים רחבים, נוכל להפתיע את החוסכים ולתת יותר".

בונוס נוסף לחברים הוא ביטוח בריאות מוזל ב-50%. טלמון מדגיש כי האגודה בנויה כמלכ"ר, כשכלל העמלות, ריביות האשראי והכספים הנצברים בה מיועדים אך ורק לכיסוי הפעילות השוטפת והפיתוח.

אבל השירות הוא רק צד אחד של המטבע. כפי שמנוסח בחקיקה ובתקנון האגודה, כל לקוח הוא גם אחד הבעלים. עם כניסתו, הוא רוכש מעין מניה לא סחירה בתשלום חד-פעמי של אלף שקל – התקנון בנוי כך שכל חבר יכול לרכוש מניה אחת בלבד וכולן שוות ערך – והופך לחבר באסיפה הכללית. זו בוחרת את הוועד המנהל, וכל מהלך מהותי חייב לקבל את אישורה. "זו לא חותמת גומי", מדגיש טלמון, "אנחנו מכנסים אסיפה באופן פיזי וממשיכים וירטואלית על פני שבוע, מה שמביא לשיעור השתתפות גבוה של כמעט 50% בהצבעות. שקיפות, הוגנות ומעורבות מצד החברים – אלו ערכי יסוד עבורנו". עו"ד דרומי-חכים, מנכ"ל אופק, מזכיר כי בבנק רגיל אין ללקוח השפעה על הנעשה בכספו כשהוא "שוכב" בחשבון: "הם יכולים להקים מפעל מזהם מול הבית שלי ואין לי שום מילה בעניין. באופק יש מאחורי הכסף ערכים, השקפת עולם, אחריות חברתית וסביבתית. אנחנו מעבירים שאלונים ומבססים את מדיניות האשראי על עמדות החברים". בימים אלה סוגר דרומי-חכים את המעגל שהתחיל לשרטט עם חבריו ברוטשילד. הוא קורא למי שמזדהה עם האידיאל לרכוש מניה ובקרוב אף להעביר את חשבון העו"ש. לצד זאת, הוא מקווה ומעריך שהאופק החדש לא יזיז את הגבינה רק בעולם הבנקאות, אלא יתרחב לסקטורים נוספים. "יש פה הזדמנות לעשות שינוי חברתי אמיתי. להיות הבנקאים להם חיכינו".

לינק לכתבה ב-הארץ

The post אופק חדש: האלטרנטיבה החברתית לבנקים כבר כאן appeared first on ראשי.